איפה הכסף? הנה הכסף!

לדמוקרטיה חסרון אחד מאוד גדול. תמיד הצליחו קבוצות אינטרסים להעביר חוקים שבדיעבד השפעתם על האוכלוסיה היתה הרסנית. בעיני, הסיבה שהדבר מתאפשר כפי שמוכיחה ההיסטוריה היא, שבנסיבות מסויימות, ניתן לשכנע אנשים לוותר על זכויותיהם ולתת כוח מוגזם לקבוצות בשלטון או בחברה בעזרת שלל מניפולציות. לצערי הרב, דרוש בדרך כלל משבר גדול כדי לגרום לאנשים להבין את הטעות שעשו ואז הם צריכים להילחם בממסד כדי להשיב את זכויותיהם.

'תן לי להדפיס ולשלוט בייצור הכסף של אומה לא אכפת לי מי כותב את חוקיה' אמר מאיר אנשל רוטשילד לאחר שהצליח להשתלט כמעט לחלוטין על הכלכלה בבריטניה. יש סיבה שאדם שהקים את אחת האימפריות הכלכליות הגדולות בעולם אמר זאת. שליטה מהסוג שמדבר עליה מר רוטשילד המנוח מרכזת הון היישר אל בעל השליטה בייצור הכסף, לא בגלל שהוא יכול להדפיס כסף לעצמו אלא בגלל שהוא יכול לשעבד אומה שלמה לבנק על ידי הכנסתה לחובות.

אז זה עובד כך; כיום מי שמדפיס כסף ושולט בכמותו בשוק הם הבנקים המסחריים. הדבר מתרחש בכל העולם, לא רק בישראל ובכל מדינה בתנאים מעט שונים. בישראל, על כל 10 שח שיש לבנק הוא יכול לתת הלוואות בסך 90 שח. זה נקרא בנקאות ברזרבה חלקית. על כל הלוואה שנלקחת בשוק, הבנק המרכזי במדינה מדפיס שטרות חדשים באותה כמות!!  פשוט כך, מייצרים כסף מאוויר! המשמעות של זה היא שלפחות 90 אחוז מהכסף בישראל נוצר מחוב והוא למעשה מייצג חוב של מישהו. הכסף הזה יחליף ידיים ולבסוף יגיע לבנק בחזרה, מה שיאפשר לו לתת עוד הלוואות שמשמעותן יותר רווחים. אבל זה באמת לא הדבר הכי גרוע. הבעיה היא שכשמישהו לוקח על עצמו חוב מהבנק הוא צריך לשלם ריבית. הריבית הזו היא כסף שלא קיים כי הוא פשוט לא מיוצר. בשיטה הנוכחית תמיד יהיה בשוק פחות כסף ממה שאנשים חייבים מה שאומר שעל מנת שאדם מסויים יוכל להחזיר את ההלוואה עם הריבית אדם אחר חייב להכנס לחוב. מה שאנשים רבים עושים כאשר הם נקלעים לחוב ולא יכולים לשלם אותו הוא לקחת הלוואה נוספת כדי לשלם את התשלומים על ההלוואה הישנה. כאשר הם לא יכולים לשלם יותר רכושם משתעבד לבנק. כאשר מספיק אנשים וארגונים במדינה נכנסים לחובות שאינם יכולים לשלם ואי אפשר ללוות יותר, הכלכלה פשוט תמוטט וכל רכושם ישועבד לבנקים.

את אותו הדבר עושה הבנק לממשלות כאשר תשלום החובות מתבצע על ידי נטל מיסים הולך וגדל על האזרחים.

הבנקים לקחו לעצמם, בכל העולם, פריבילגיה שאמורה להיות שמורה למדינה, יותר נכון לאזרחים - לשלוט בכמות הכסף בשוק כדי ליצור איזון ותחרות הוגנת. למצב הזה, בו חלק עצום מהאוכלוסיה מתחרים על משאב שתמיד יהיה במחסור, השפעה עצומה על המרקם החברתי שלנו. העולם המערבי נמצא באובססיה לכסף. המחסור הזה בכסף, משאב הקיום הבסיסי ביותר כיום, יוצר אצל אנשים תחושה שלעולם אין לך מספיק. אנשים יהיו מוכנים לעבוד קשה יותר ובתנאים קשים יותר על מנת להצליח ולקיים את עצמם, ואלו שמצליחים לקיים את עצמם ידחפו את עצמם מעט יותר כדי להבטיח את עתידם על ידי אגירתו של המשאב. העובדה כי קיימים אנשים רבים ש'הפסידו בתחרות' על המשאב הזה מזכירה לנו את המצב בו אנו עלולים להיות ומדרבנת אותנו ודוחפת אותנו לעבוד קשה יותר ולצבור כמויות הולכות וגדלות במקום לנסות לעזור לאלו שלא שפר עליהם מזלם. לפי הערכות של מומחים בין 75 ל 95 אחוז מהקונפליקטים במשפחות בעולם המערבי מקורן בכסף. כסף הפך מאמצעי למטרה והוא עושה נזק עצום לחברה שלנו. כסף הוא בסך הכל אמצעי בו קל יותר לאנשים להחליף סחורות ושירותים בינם לבין עצמם, הוא בסך הכל אמצעי תיווך, אין לו ערך אמיתי כשלעצמו. איך בחברה בה יעילות הייצור היא הגבוהה ביותר בהיסטוריה האנושית יכול להיות מצב שלאנשים אין כיצד להתקיים? אם מחר בבוקר היו נעלמים כל השטרות הלאומיים בעולם, היו צצים שטרות חדשים באופן ספונטני במקומם.

הפתרון הוא פשוט. כל מה שצריך לעשות הוא להחליט שהבנקים יכולים להלוות רק מה שיש להם ושהמדינה היא ששולטת בהדפסת וייצור הכסף. גם אם הפוליטיקאים יעשו עבודה גרועה בניהול המוניטרי של המדינה המצב ישתפר באופן משמעותי מפני שהעברת ייצור הכסף מידי הבנקאים לא תחייב הכנסת כסף נוסף למערכת בצורת חוב.