החזירים של המאה ה21 חלק ב'

אז כמה נפט נשאר לנו? 'די הרבה' תהיה תשובה טובה, אבל קשה  לנקוב במספר מדויק מפני שהדיווחים על כמויות הרזרבה של המדינות המייצרות נפט איננו אמין במיוחד. לפי רוב ההערכות מדובר על כטריליון חביות . במידה ונמשיך לצרוך את כמות הנפט שאנו צורכים כעת ובהנחה שנצליח לחלץ את כל הנפט שנשאר (מה שכנראה לא יקרה) טיפת הנפט האחרונה תשאב בעוד 3 עשורים בקירוב. אז אפשר להיות רגועים ולהמשיך את אורח החיים הבזבזני שלנו? לא ממש.

הביקוש העולמי לנפט עולה כל שנה ממגוון סיבות. הבולטת שבהן היא גידול האוכלוסיה העולמית, בעיקר במדינות מתפתחות כמו סין והודו, שם הכלכלה צומחת בקצב מסחרר למרות שרוב העולם נמצא במשבר. למרות הביקוש ההולך וגדל חברות הנפט מתקשות לעמוד בקצב. למעשה אין זה משנה כמה נפט נשאר בעולם, וכפי שכבר ראינו יש באמת המון נפט באדמה, מה שמשנה זה האם חברות הנפט מסוגלות לספק אותו. על פי כל הסימנים התשובה נכון לכרגע היא בערך.

בשנות החמישים הציג גיואופיזיקאי בשם מ. קינג האברט,שהיה מועסק  בחברת 'של' האמריקאית לקידוח נפט, תיאוריה שלפיה כל באר נפט מספקת כמות הולכת וגדלה מהרגע בו מתחילים לשאוב ממנה עד שהיא מגיעה לנקודת שיא. נקודת השיא הזו מייצגת את העובדה כי חצי מהנפט בבאר נשאב ומתחילה ירידה כרונית בתפוקתה עד שהנפט זורם בזרזיף עלוב. אם מציירים גרף של תפוקת הנפט מבאר נוצרת עקומה בצורת פעמון

בעזרת התיאוריה הזו חזה האברט שארהב תגיע לשיא תפוקת הנפט שלה בשנת 1970 . הוא צדק ואכן בשנה זו נכנסה ארהב למשבר של מחסור בנפט. המשבר התבטא בעליות חדות של מחירי הדלק, ובמיתון שנמשך מספר שנים והשפיע על כל העולם. המשבר נפטר רק כשהצליחו האמריקאים ליישב את מחלוקותיהם עם הסעודים ולבטל את האמברגו שהוטל עליהם על ידי מדינות הנפט הערביות והחלו לייבא נפט.

אז מתי יגיע העולם לשיא תפוקת הנפט שלו? ישנם מומחים רבים שטוענים שהשיא כבר הגיע ואנחנו נמצאים בחלק העליון של עקומת הפעמון כבר עכשיו! ישנן מספר ראיות שתומכות בכך – בשנת 2008 דיווחה הסוכנות הבינלואמית לאנרגיה כי הייתה ירידה של 9 אחוזים בייצור הנפט בשנה זו למרות שמחירי הנפט כמעט ושילשו את עצמם משנת 2004. כלומר, במצב בו לכאורה התמריץ הכלכלי לייצר יותר הוא גדול במיוחד לא עלתה כמות הייצור. ישנן ראיות נוספות – לפי הצהרות של נציגים של חברות הקידוח בסעודיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, שדה הנפט הגדול ביותר שלה שמייצר יותר מ 50 אחוז מהנפט במדינה הגיע לשיא תפוקתו. אם ערב הסעודית הגיעה לשיא תפוקת הנפט שלה, ארבעת יצרניות הנפט הגדולות בעולם, המספקות ביחד כ 37 אחוז מהנפט בעולם הגיעו לשיא התפוקה. ראוי לציין שמכל יצרניות הנפט בעולם 66 אחוזים מהם הגיע כבר לשיא תפוקת הנפט. עובדה נוספת שראוי לציין היא שעל פי הערכות של מומחים בתחום ישנו הפרש של כ 40 שנים בין השיא בגילויי הנפט לנקודת שיא התפוקה שלו. שיא גילויי הנפט בעולם היה בשנת 1966. אנו יודעים שחברות הנפט מונעות משיקולים כלכליים גרידא ולפי התנהגותן ניתן להסיק מסקנות על מצב הרזרבות שלהם. חברות הנפט עברו לקידוחים בלב ים במקומות שיקר וקשה מאוד לקדוח בהם, מה שמעיד שהנפט הזמין ובאיכות הטובה ביותר נמצא בירידה כבר כמה שנים. לעובדה הזו משמעות גדולה מפני שישנו יחס הפוך בין התרוקנות הבאר לעלות שאיבת הנפט ממנו. הדבר נובע מעליה בכמות האנרגיה הנדרשת לשאיבת הנפט מהרגע בו היא חצי ריקה. כאשר היחס בין כמות האנרגיה המושקעת לכמות האנרגיה המתקבלת מתקרב לשוויון, באר הנפט פשוט ננטשת. מכאן ניתן להסיק כי בבארות בהן עלות הייצור היא גבוהה תינטש הבאר מוקדם יותר.

שיא תפוקת הנפט העולמי הוא איננו השערה או תאוריית קונספירציה, הוא מצב מוכר, מוגדר היטב אשר נגזר מעובדות מוצקות. אין ויכוח על העובדה שכמות הנפט בעולם היא סופית. כמו כן, כל באר נפט שאי פעם התגלתה התנהגה באותה צורה. זה אקסיומטי שבסופו של דבר נראה את ההשלכות של התנהגות זו באספקת הנפט העולמית. עידן הנפט מגיע לסופו ואין הרבה שנוכל לעשות בנידון. לא משנה כמה כסף נזרוק על הבעיה, ברגע שנגיע לנקודה בה תתחיל הירידה, לא נוכל לעצור אותה.

אל דאגה!! לא יהיה נפט נשתמש בדברים אחרים! באמת? כל זאת ועוד בחלק ג'